אין לחייב מבטח לגלות למבוטח דו"חות חקירה כאשר נענה למלוא דרישת המבוטח

1.         מבטח ששילם למבוטח את מלוא תגמולי הביטוח עקב האירוע הביטוחי, בלא שדחה בשלב כלשהו את דרישת התשלום, ובלא שהמבוטח תבע אותו בבית המשפט, האם הוא מחויב לגלות למבוטח ולהמציא לו דו"חות חקירה שהכין במסגרת בירור דרישתו?

            זוהי השאלה העומדת להכרעה בתביעה זו.

2.         המבקשת, חברה העוסקת בייצור ואספקת כבלים חשמליים, היתה מבוטחת אצל המשיבה בביטוח הכולל כיסוי כנגד פריצה.

            תקרת הכיסוי הביטוחי נקבעה בפוליסה על סך 500,000 ש"ח.

            בית העסק של המבקשת נפרץ ונגנב ממנו רכוש רב.

            המבקשת הודיעה למשיבה על הפריצה.

            המשיבה פנתה לשני משרדי חקירות והזמינה מהם דו"חות חקירה.

            לאחר קבלת דו"ח החקירה, פנתה המשיבה למשרד שמאות להערכת הנזקים.

            לאחר קבלת דו"ח השמאי, שילמה המשיבה למבקשת את מלוא תגמולי הביטוח על פי הפוליסה.

3.         דו"ח השמאי הומצא למבקשת.

            חוות דעת השמאי פרטה את מסקנות דו"חות החקירה, אשר הצביעו (בין השאר) על רשלנות לכאורה העולה מתפקוד מוקדי האבטחה, שאליהם היתה מחוברת מערכת המיגון של בית העסק, והמליצו לכן למשיבה לשקול הגשת תביעת שיבוב כנגד האחראים על אותם מוקדי אבטחה.

4.         המבקשת פנתה למשיבה בבקשה להמציא לה את דו"חות החקירה, המשיבה סירבה.

            לדברי המבקשת, תגמולי הביטוח ששולמו מכסים כרבע בלבד מהנזק הכספי שנגרם לה, ודו"חות החקירה דרושים לה כדי לשקול אפשרות לתבוע מצדדים שלישיים (מוקדי האבטחה, קרוב לוודאי) את יתרת הנזק.

5.         רובם ככולם של טיעוני הצדדים דנו בשאלת חסיונם או אי חסיונם של המסמכים המבוקשים וכל צד הפנה לפסיקה ההולמת את עמדתו.

            אינני סבור, כי יש בכל אותה פסיקה מענה לשאלה הצריכה הכרעה כאן, אבאר דברי.

6.         כללי החסיון מהווים חריג לחובת הגילוי, אולם חובת הגילוי עצמה איננה עומדת בפני עצמה ערטילאית ומנותקת, ולעולם היא יונקת ממקור אחר.

            במשפט "האזרחי" (להבדיל מהמשפט הציבורי - מנהלי), עקרון הגילוי קשור להליך שיפוטי.

            הליכי הגילוי נבחנים ומוכרעים על פי תרומתם לעשיית משפט צדק (ד"ר ש. לוין, תורת הפרוצדורה האזרחית - מבוא ועקרונות יסוד, עמ' 150).

            נקודת המוצא העקרונית לענין גילוי מסמכים והעיון בהם במשפט הוא גילוי מירבי, שכן המשפט עומד על האמת וביסוד ההליך השיפוטי עומדת חשיפת האמת. גילוי האמת משרת את אינטרס הצדדים, בהבטיחו עשיית משפט (רע"א 4999/05 ALBERICI INTERNATIONAL נ' מד"י, פ"ד נ(1) 39, 44).